דבר המנהל לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ז

קהילת הגמנסיה,

אנו מצויים בימים של שינוי. משפט זה מלווה אותנו, בני האדם, במרבית העת המודרנית וביתר שאת מאז המהפכה התעשייתית ששינתה את הדרך בה אנו חיים. אולם דומה שימים אלה טומנים בחובם קצב וגודל של שינוי, אשר לא היו מוכרים לנו. הדבר קשור כמובן לבינה המלאכותית שהולכת ותופסת נתח גדל והולך מתחומי חיינו. מערכות החינוך ובתי הספר מחויבים להתאים עצמם לשינויים אלה.

למרות שהשינוי אינו גלוי בפנינו באופן מלא וברור, אני סומך על הצוות של הגמנסיה שיוכל להתאים עצמו לזמנים אלה. אמנם הגמנסיה היא בית ספר עם מסורת ארוכה ושורשית, אולם לצד זאת יש לזכור כי היא קמה מתוך תפיסת עולם מהפכנית שדגלה בחינוך עברי ציוני בתקופה בה הדבר לא היה מקובל. על ההיסטוריה הזו של בית הספר, יש להוסיף את יכולותיו של הצוות המעולה שלנו. צוות מנוסה, היודע ואוהב ללמוד ולחדש ואשר לא ירא מאתגרים. בשל כך, אין לי ספק שלמרות הקשיים שהתקופה מזמנת, הגמנסיה תדע להיות ממתווי הדרך החדשה שהשינוי הנוכחי מזמן לנו.

לצד השינוי הטכנולוגי-פדגוגי שמתחייב בשל הזמנים, עלינו להוסיף ולאחוז גם בשנה זו באותם הדברים אשר  מאפיינים אותנו כבית ספר וקהילה. קשר אישי ופתוח, ערבות הדדית וקהילתיות כמו גם תחושת שותפות ושייכות יוסיפו להתקיים בגמנסיה ויסייעו לנו בכל אתגר אל מולו נתמודד.

עם מחשבות ותחושות אלה אנו מתחילים את שנת תשפ״ז וזוכרים שלצד ההישנות של השנה, בכל שנה מתחולל גם שינוי. את ההתאמה לכך עלינו לעשות תוך צמיחה מהבסיס המוכר שלנו.

היטיב לתאר זאת יהודה עמיחי:

"

וְאַל תֹּאמַר, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה

וְאַל תֹּאמַר מָה שֶׁהָיָה כְּלֹא הָיָה,

הַאֲמֵן לַחֲלוֹמוֹת, הַאֲמֵן לַבָּתִּים הָעֲזוּבִים,

הַאֲמֵן לַגְּרוּטָאוֹת, הַקְשֵׁב לַעֲבָרָם הַמְּפֹאָר

הַאֲמֵן לַשַּׁעֲוָה עַל הַשֻּׁלְחָן

שֶׁהָיְתָה נֵר, שֶׁהָיְתָה חַלַּת דְּבַשׁ

וְאַל תֹּאמַר, אֶהְיֶה אֲשֶׁר הָיִיתִי

כִּי לֹא תִּהְיֶה אֲשֶׁר הָיִיתָ. וְאַל תִּשְׁכַּח

שֶׁגַּם פַּרְדֵּס אָפֵל נוֹתֵן פְּרָחִים לְבָנִים

…״

עופר טס

מנהל הגימנסיה